בית העצמאות

בית העצמאות
	היכל העצמאות לאחר השחזור
מידע כללי
סוג	היסטוריה
כתובת	שדרות רוטשילד 16, תל אביב-יפו
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
בעלים	מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב
מנהל	חזי צביאל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1978
תאריך פתיחה רשמי	1978
קואורדינטות	32°03′46″N 34°46′14″E / 32.0628°N 34.7706°E
	http://ihi.org.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) בית העצמאות בית העצמאות בית העצמאות מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

בית העצמאות (בעבר: היכל העצמאות) הוא מוזיאון הממוקם בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. במרכזו נמצא אולם ההכרזה אשר שוחזר למצבו ביום ההכרזה, יום שישי ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948.

היסטוריה של הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הבית מתחיל בהגרלת הצדפים, שנערכה על דיונת חול ב-11 באפריל 1909, בה חולקו המגרשים בין 66 המשפחות המייסדות של שכונת אחוזת בית. באותה הגרלה עלה בגורלם של בני הזוג מאיר וצינה דיזנגוף מגרש מספר 43, עליו בנו את ביתם בשנת 1910, ובאותה שנה הוחלט ששם העיר יהיה "תל אביב". בשנת 1911 נבחר מאיר דיזנגוף לשמש כיו"ר ועד השכונה, ולאחר כעשור, כשהפכה השכונה לעיירה, היה דיזנגוף לראש העיר הראשון, תפקיד אותו מלא כמעט ברציפות עד מותו בשנת 1936.

בשנות ה-20 שופץ הבית, ונוספה לו קומה. בשנת 1930, לאחר מותה של צינה – שהייתה מורה, ציירת ופסנתרנית חובבת אומנות – החליט מאיר דיזנגוף להפוך את ביתם למוזיאון לאומנות, הראשון בעיר. המוזיאון נפתח למבקרים בשנת 1932, כשהמבנה כולל גם את דירתו של דיזנגוף בקומה העליונה. בשנת 1933 הורחב המבנה על ידי האדריכל דב הרשקוביץ, ומאוחר יותר שופץ על ידי האדריכל קרל רובין, שעיצב את המבנה בהתאם לסגנון הבינלאומי, שאפיין את הבנייה בעיר באותה תקופה. בשנת 1936 נפתח מחדש מוזיאון תל אביב במעמד הנציב הבריטי העליון ארתור ווקופ, כשבמבנה המחודש שלוש קומות לאולמות תצוגה. בספטמבר אותה שנה נפטר מאיר דיזנגוף. בני הזוג היו חשוכי ילדים, ודיזנגוף הוריש את המוזיאון לתושבי העיר.

המוזיאון פעל במקום כמעט 40 שנה, ובשנת 1971 עבר לכתובתו החדשה בשדרות שאול המלך. במהלך שנות ה-40 וה-50 התקיימו בבית קונצרטים, ותקופה מסוימת פעלו במבנה גם בנק לאשראי והקונסוליה הבלגית. האירוע החשוב ביותר בתולדות הבית התרחש ב-ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בשעה 16:00, כאשר הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה.

טקס הכרזת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום רביעי, 12 במאי 1948, נתכנסה מנהלת העם לישיבתה האחרונה והמכרעת. לאחר שעות של דיונים, וברוב דחוק של שישה משתתפים אל מול ארבעה, הוחלט להכריז על הקמת המדינה. ההחלטה התקבלה חרף הלחצים הבינלאומיים לדחות את ההכרזה, ולמרות האיום בפלישת חמשת צבאות ערב. בשל חשש מפני הפצצה אווירית של הצבא המצרי, הוחלט לקיים את הטקס באולם המרכזי של מוזיאון תל אביב. האולם ממוקם בחלקו האחורי של הבניין, שקירותיו העבים וחלונותיו הגבוהים סיפקו הגנה לנוכחים. ההזמנות לאירוע נשלחו יום לפני הטקס ל-350 מנכבדי היישוב העברי. המוזמנים התבקשו לשמור את קיום הטקס בסוד, אך השמועה פשטה. אחרי הצהריים של יום הטקס, התגודדו מאות אנשים נרגשים אל מול בניין המוזיאון, שעה שבמועצת העם נמשכו הבירורים האחרונים בנוגע לנוסח הסופי של הכרזת העצמאות. אולם המוזיאון הוכן במהירות, ותוך יממה הותאם לארח את טקס ההכרזה, כאשר על המלאכה הופקד מזכיר מנהלת העם זאב שרף.

בשעה 16:00 של יום שישי, 14 במאי 1948, פתח בן-גוריון, ראש מנהלת העם, את ישיבתה האחרונה של מועצת העם (שהפכה מעתה ל-מועצת המדינה הזמנית). הטקס נפתח בשירת התקווה, ולאחריה קרא בן-גוריון את מגילת העצמאות. עם תום ההכרזה ברך הרב פישמן-מימון 'שהחיינו', ו-25 חברי מועצת העם חתמו בתחתית פיסת קלף, תחילה בן-גוריון עצמו, ואחריו שאר חברי מועצת העם, לפי סדר הא"ב. הושאר מקום ל-12 חברי מועצת העם שהיו נצורים בירושלים, ולא נכחו בטקס. בשעה 16:32 הסתיימה הישיבה בנגינת התקווה על ידי התזמורת הפילהרמונית, שישבה בקומה השנייה של המבנה בשל חוסר מקום, וקמה מדינת ישראל. טקס ההכרזה הוקלט במלואו ואף הועבר בשידור חי על ידי "קול ישראל".

בחצות הלילה בין שישי לשבת, הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ולפנות בוקר החלה מתקפה של חיל האוויר המצרי על תל אביב, שסימלה את פתיחת השלב השני של מלחמת העצמאות, ואת פלישת צבאות ערב.

בית העצמאות היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 עבר מוזיאון תל אביב למשכנו החדש. כשנה לאחר מכן, ביוזמת בן-גוריון, הועבר בית דיזנגוף לידי 'החברה לחקר המקרא', ומוזיאון בית התנ"ך החל את פעילותו במבנה. בשנת 1978, לכבוד חגיגות 30 שנה לקום המדינה, הוחלט לשחזר את אולם ההכרזה בקומה הראשונה של המבנה, כפי שהיה ביום הטקס עצמו. לצורך השחזור נאספו הפריטים והריהוט המקוריים שניתן היה לאתר, ובמקום אלה שלא נמצאו הובאו פריטים זהים. המבנה כלל את שני המוזיאונים – היכל העצמאות (שלוחה של מוזיאון ארץ ישראל) בקומה הראשונה, ומוזיאון התנ"ך בקומות העליונות עד לסגירתו של בית התנ"ך ב-2012.

במרכז מוזיאון היכל העצמאות – אולם ההכרזה המשוחזר, ובנוסף אליו מספר חדרי תצוגה, בהם תמונות ומסמכים הקשורים לאירוע. במקום ניתנות הדרכות המשלבות הן את סיפורו של הבית והקמת העיר תל אביב, והן את סיפורו של טקס הכרזת העצמאות, והאירועים הדרמטיים שהובילו אליו. הסיור כולל סרט קצר על תולדות הבית, וכן הסבר באולם ההכרזה, במהלכו שומעים המבקרים קטעים נדירים מתוך טקס ההכרזה, כולל נאומו של בן-גוריון, ברכת הרב פישמן-מימון, ונגינת התקווה על ידי התזמורת הפילהרמונית.

ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל בה' באייר ה'תשע"ח החליטה ממשלת ישראל בישיבתה שהתקיימה בבית העצמאות על סגירת הבית לצורך ביצוע עבודות שימור ושיפוץ. העבודות החלו במרץ 2019^[1]. העבודות תוכננו להסתיים ביום העצמאות של שנת 2023, אך טרם הסתיימו. בספטמבר 2023 הופסק פרויקט הקמת המוזיאון שיציג את מגילת העצמאות עקב אי העברת תקציבים ממשרד ראש הממשלה ומשרד המורשת ^[2].

חוק בית העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חוק ממשלה^[3] מ-2009 שונה שם הבית ל"בית העצמאות" ונקבעו מטרותיו:

שחזור ושימור הבניין וכן שחזור האולם שבו התקיימה ההכרזה והצגת מוצגים הקשורים בה ובמגילת העצמאות.
שימוש כמוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ ישראל.
קיום פעילות חינוכית ותרבותית ברוח מגילת העצמאות.
שימור זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף בהתאם למטרות החוק.